ארנונה, ועד בית וחשבונות בשכירות: מי משלם על מה
השאלה ״מי משלם ארנונה בשכירות״ ו״ועד בית בשכירות״ עולה אצל כל שוכר וכל משכיר עוד לפני החתימה על החוזה. במאמר נסביר מה אומר החוק על התשלומים השוטפים בדירה, איך נהוג לחלק אותם, איך מעבירים חשבונות על שם השוכר ואילו תשלומים אסור להטיל על השוכר. זהו מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.
מי משלם על מה: בקצרה
בשכירות דירה למגורים בישראל חל, מאז תיקון 2017, פרק ייעודי בחוק השכירות והשאילה, התשל״א-1971 (סעיפים 25א–25טו). בפרק יש רשימה של תשלומים שוטפים שהשוכר נושא בהם בתקופת השכירות. תשלום שאינו ברשימה אינו מוטל על השוכר במישרין.
השוכר נושא בתקופת השכירות ב:
- דמי השכירות לפי החוזה;
- מיסים החלים על המחזיק בדירה, לרבות ארנונה;
- תשלום בעד צריכת שירותים שוטפים, כגון מים, חשמל, גז וחימום;
- תשלומים לאחזקה שוטפת של הבית המשותף המשולמים לנציגות הבית (ועד הבית);
- תשלום אחר שהשר רשאי לקבוע.
הצדדים יכולים להסכים על הסדר אחר, אך ככלל רק לטובת השוכר: למשל, המשכיר יכול לקבל על עצמו את הארנונה. הטלת תשלום שאינו ברשימה על השוכר בחוזה אינה אפשרית.
הסתייגות חשובה: הפרק אינו חל על כל חוזה. הוא אינו חל, למשל, על בתי מלון ודירות נופש, דיור מוגן, מעונות ודירות שחל עליהן חוק הגנת הדייר. יש גם מגבלות לפי מאפייני החוזה: שכר דירה חודשי גבוה מהסכום שנקבע (את הסכום העדכני בדקו באתר gov.il), תקופה קצרה מאוד ללא אפשרות הארכה ותקופה ארוכה מאוד (מעל 10 שנים). בשכירות בין קרובי משפחה, לפי המידע שבידינו, הצדדים רשאים להסכים גם על הסדר פחות נוח לשוכר. במקרים כאלה ההסדר נקבע בחוזה ובנוסח החוק, ולכן כדאי לברר את התנאים.
ארנונה: מס על מי שמחזיק בדירה
ארנונה היא מס עירוני. לפי נוסח החוק היא נמנית עם המיסים החלים על המחזיק בדירה, והיא מופיעה במפורש בין התשלומים שהשוכר נושא בהם. בפועל, בחוזה שכירות למגורים רגיל הארנונה חלה על מי שגר בדירה, אלא אם הוסכם שהמשכיר ישלם אותה.
סכומים
התעריפים והסיווג נקבעים בכל רשות מקומית בנפרד, ותלויים באזור, בגודל ובסוג הנכס. אנחנו לא מציינים מספרים: את הסכום העדכני לכתובת הספציפית יש לברר בעירייה לפני החתימה על החוזה. כדאי לבדוק מראש את סיווג הנכס כדי להימנע מחשבון מפתיע.
הנחות
קיימות הנחות בארנונה לקבוצות מסוימות של תושבים. התנאים, שיעורי ההנחה ודרך הגשת הבקשה נקבעים בכל רשות במסגרת כללים כלליים, והם עשויים להשתנות, ולכן יש לברר ישירות בעירייה אם אתם עונים על אחת הקבוצות ואילו מסמכים צריך להגיש.
כשהחוזה שותק
זו הסיבה השכיחה ביותר למחלוקות. כתבו בחוזה מי משלם ארנונה, מאיזה תאריך ועל שם מי החיוב. זה חשוב במיוחד בחוזים קצרים ובחוזים שבהם דמי השכירות נקבעו ״הכול כלול״.
כשהחוזה מסתיים
מי שרשום בעירייה כמחזיק צריך להודיע לה על סיום השכירות. אם לא עושים זאת, החיובים עלולים להמשיך להירשם על הדייר הקודם. שמרו אישור על תאריך היציאה ואם אפשר גם אישור כתוב מהעירייה.
ועד בית: אחזקה שוטפת של הבית, אך לא הכול
ועד הבית הוא נציגות בעלי הדירות בבית משותף. התשלומים אליו מיועדים לצרכים המשותפים של הבניין. החוק מונה בין תשלומי השוכר ״תשלומים לאחזקה שוטפת״ של הבית המשותף, המשולמים לנציגות הבית. מדובר, למשל, בניקיון חדר המדרגות, תחזוקת מעלית או טיפול בגינה, אך הרשימה המדויקת תלויה בבניין ובהחלטות הדיירים בו.
מה אינו מוטל על השוכר
לפי החוק, השוכר אינו נושא במישרין בתשלום המיועד לרכישה או להשבחה של מערכות או מתקנים קבועים המשרתים את הדירה. החריג הוא התאמות מיוחדות או שיפורים שהשוכר עצמו ביקש. אסור גם להטיל עליו תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי. לכן גבייה חד-פעמית גדולה לשיפוצים ולעבודות מהותיות בבניין כדאי לדון בה בנפרד ולא לכלול אותה ב״ועד החודשי״.
איך לברר את הסכום
הזכויות והחובות של בעלי הדירות בבית נקבעים במידה רבה בתקנון הבית המשותף. לפני החתימה שאלו את המשכיר או את השכנים כמה עולה התשלום החודשי ומה הוא מכסה. אם אין בבניין ועד או שלא נגבים תשלומים, כתבו זאת בחוזה.
מים, חשמל וגז
תשלום בעד צריכת שירותים שוטפים בדירה, כגון מים, חשמל, גז וחימום, הוא לפי החוק תשלום של השוכר בתקופת השכירות. ההיגיון פשוט: מי שצורך משלם.
- חשמל ומים. אם יש בדירה מונים נפרדים, נוח להעביר את החשבונות על שם הדייר. אם המונה משותף לכמה דירות, כדאי לכתוב בחוזה איך מחלקים את התשלום.
- גז. בררו אם הבניין מחובר לרשת גז או שמשתמשים בבלון, ומי אחראי להחלפת הבלון.
- אינטרנט וטלוויזיה. בררו מי מזמין ומשלם; אם כבר קיים בדירה חוזה עם ספק, הסכימו מי ממשיך אותו.
כשהחשבונות נשארים על שם המשכיר והדייר משלם, עלולות להתעורר מחלוקות על חובות מתקופות קודמות. לכן, ככל האפשר, העבירו את החשבונות על שמכם ובקשו מהמשכיר אישור שאין חובות לתאריך הכניסה.
ביום מסירת המפתחות רשמו עם המשכיר את קריאות המונים (מים, חשמל, גז) וצלמו אותן עם תאריך. כך נמנעות מחלוקות על הצריכה שלפני הכניסה.
מה אסור להטיל על השוכר
החוק קובע במפורש שהשוכר אינו נושא במישרין בתשלומים שאינם ברשימה, ובכלל זה:
- תשלום לרכישה או להשבחה של מערכות או מתקנים קבועים המשרתים את הדירה (למעט התאמות מיוחדות או שיפורים שהשוכר עצמו ביקש);
- דמי ביטוח מבנה של הדירה המושכרת;
- תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי;
- דמי תיווך, כשהמתווך פעל מטעם המשכיר. סעיף בחוזה שלפיו השוכר ישלם את חלק המשכיר בטל.
ככלל אי אפשר לסטות מהוראות אלה לרעת השוכר: מותר להתנות עליהן רק לטובתו. סעיף שסותר אותן אינו תקף גם אם נחתם. החריג לכלל זה בשכירות בין קרובי משפחה מתואר למעלה, ולכן במקרים כאלה קראו את החוזה ואת החוק בתשומת לב מיוחדת.
מה נשאר על השוכר
החוק אינו פוטר את השוכר מהוצאות תיקון ליקויים שהוא אחראי להם: תיקונים קלים שוטפים ונזק משימוש לא נכון. תיקון ליקוי שאינו קל שהיה בדירה נשאר באחריות המשכיר בתוך המועדים שקבע החוק.
איך מעבירים חשבונות על שם השוכר ומה לכתוב בחוזה
סדר פעולות מעשי לשוכר ולמשכיר:
- כתבו בחוזה מי משלם ארנונה, ועד בית, חשמל, מים וגז, ומאיזה תאריך. את מבנה החוזה תמצאו בעמוד חוזה שכירות.
- רשמו קריאות מונים בעת מסירת המפתחות, עם צילום ותאריך, וחתמו על פרוטוקול משותף.
- העבירו את החשבונות על שם הדייר. העירייה והספקים קובעים בעצמם אילו מסמכים נדרשים להם, ולכן בררו את הדרישות בעירייה ואצל כל ספק לפני שמגיעים.
- שמרו קבלות על תשלום ארנונה, ועד בית ושירותים.
- ביציאה רשמו קריאות סופיות, סגרו חשבונות על שמכם ועדכנו את העירייה על חילופי הדיירים.
למשכירים: אם אתם רק מתכננים להשכיר, פרסמו מודעה וציינו בה כיצד מתחלקים התשלומים. לשוכרים: בקטלוג כדאי לברר את תנאי החשבונות לפני הצפייה. Bait·Direct מפרסמת מודעות, ותנאי השכירות מוסכמים בין הצדדים.
הסתייגויות
זהו מידע כללי, לא ייעוץ משפטי ולא ייעוץ מס. לגבי המקרה שלכם פנו לעורך דין או לרואה חשבון.
- תעריפי ארנונה, הנחות ודרך הגשת בקשה נקבעים בעירייה; סכומים וספים משתנים, ולכן יש לבדוק ערכים עדכניים בעירייה ובאתר gov.il.
- הוראות הפרק על שכירות למגורים אינן חלות על חוזים הנכללים בחריגים (למשל בתי מלון ודירות נופש, דיור מוגן, מעונות, חוזים שחורגים מסף שכר הדירה, תקופות קצרות מדי או ארוכות מדי). בשכירות בין קרובי משפחה אפשר להסכים על הסדרים אחרים. שם חל מה שנכתב בחוזה, במסגרת החוק.
- תקנון הבית הספציפי ונהלי הספקים עשויים להיות שונים; בררו במקום.
- המאמר אינו מחליף את נוסח החוק. חומר רשמי: gov.il וכל זכות.
שאלות נפוצות
מי משלם ארנונה בשכירות דירה?
לפי החוק ארנונה נמנית עם המיסים החלים על המחזיק בדירה ועם תשלומי השוכר בתקופת השכירות. הצדדים יכולים להסכים שהמשכיר ישלם, אך ככלל לא להפך בניגוד לחוק. כדאי לכתוב זאת בחוזה. זהו מידע כללי.
האם השוכר חייב לשלם ועד בית?
החוק מטיל על השוכר תשלומים לאחזקה שוטפת של הבית המשותף המשולמים לנציגות הבית. תשלום לרכישה או להשבחה של מערכות ומתקנים קבועים אינו מוטל עליו במישרין. את גובה התשלום ומה הוא כולל בררו לפני החתימה.
האם אפשר לחייב את השוכר בביטוח מבנה או בדמי תיווך של המשכיר?
ככלל לא. ביטוח מבנה ותשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי אינם מוטלים על השוכר במישרין, וסעיף שלפיו השוכר ישלם את חלק המשכיר בדמי התיווך בטל. אפשר לסטות רק לטובת השוכר; החריג לשכירות בין קרובי משפחה מתואר במאמר.
האם יש הנחות בארנונה?
קיימות הנחות לקבוצות מסוימות של תושבים. התנאים נקבעים בעירייה, ולכן בררו אצלה אם אתם עונים על אחת הקבוצות.
מקורות
בית·ישיר הוא פרויקט עצמאי קטן: מודעות בחינם, בלי עמלה. השירות אינו בודק כל מודעה — ראו את הדירה בעצמכם והשוו מסמכים.
זהו מידע כללי ולא ייעוץ משפטי או מיסויי. חוקים, תקרות ושיעורים משתנים — לפני החלטה חשובה בדקו במקור ב-gov.il, ולמקרה שלכם פנו לעורך דין או לרואה חשבון.